Skip to content

למה אני ספקן? עמית בן-בסט.

by ב- 09/02/2011

כחלק ממאמצי הערת הבלוג והקהילה הספקנית בבאר שבע, אנחנו פותחים פינה חדשה בבלוג. פינת "למה אני ספקן". בכל פוסט כזה יכתוב אחד החברים בקהילה הספקנית הישראלית (עם העדפה לדרומיים) משהו על עצמו ועל הסיבות שהביאו אותו לתפיסה הספקנית, ולמעורבות בפעילויות של קידום חשיבה ביקורתית. ובגלל שאני יוזם את הפינה, אני גם מתנדב להתחיל.

 

שם: עמית בן-בסט.
גיל: 31.
עיסוק: דוקטורנט למדעי המחשב באוני' בן-גוריון בנגב.
ספקנות: עורך בבלוג negevskeptics, מארגן אירועי ספקנים בפאב בב"ש, וכותב באתר שפינוזה.

למה אני ספקן? שאלה טובה. אף-פעם לא הייתי מאמין גדול. אמא שלי סיפרה לי שהגננת בגן שלי פנתה אליה פעם בדאגה כי אני אמרתי לה שאני לא מאמין שיש אלוהים. אף-פעם לא האמנתי בכל הדברים האלה. שנים התקשתי להשלים עם זה שיש אנשים מבוגרים שבאמת מאמינים באסטרולוגיה, בכוחה של תפילה, בתקשור עם חיזרים. אף-פעם לא חשבתי על עצמי כעל מאמין. אבל אז גיליתי יום אחד שלפעמים אני כן כזה.

בתור ילד ונער תמיד הייתי סקרן וחשבתי על דברים. תמיד התעסקתי עם כל מיני קישקושים כמו מזל והאי-הבנות הרגילות של תורת ההסתברות שכולנו נופלים בהן, אבל לא ממש חשבתי על זה שיש פה אי-רציונליות, כי אלה סתם היו משחקים. אבל יום אחד הבנתי משהו שהפתיע אותי מאוד. יום אחד קראתי בספר והבנתי פתאום שגרפולוגיה זה שטויות. פתאום הבנתי שיש בעיה. אני תמיד ידעתי שאסטרולוגיה וטארוט זה שטויות. זה היה מגוחך, קסם, ואני ידעתי שאין דבר כזה קסם אמיתי, שהמלהטט תמיד מחביא את האס בשרוול. אבל כשנחשפתי לראשונה לגרפולוגיה, בצפיה בטלויזיה בתור ילד, היא נראתה על פניה די הגיונית. היא הוצגה לי בצורה לא ביקורתית, לא הוצגו בפני הטיעונים נגד, וגם לא חיפשתי אותם. התוצאה היתה, שבלי לדעת יותר מדי, קיבלתי אותה כנכונה. ופתאום אני קורא באיזה ספר שהיא בולשיט, ופתאום אני בודק באינטרנט ואני רואה שהיא לגמרי בולשיט. אבל אני קיבלתי אותה, בגלל איך שהיא הוצגה ובגלל שלא ידעתי לשאול את השאלות. אני הייתי מאמין, ובכלל לא ידעתי.

זה הטריד אותי. גם קודם לכן התחברתי למסר הספקני, אבל אחרי האירוע הזה (ועוד כמה דומים לו שעשו עלי פחות רושם) נהייתי מודע הרבה יותר לחשיבות של המסר הזה לכולנו. כולנו חולקים את העולם הזה, וכולנו מנסים להבין אותו, ולהסתדר בו. הסביבה שלנו, וההתנהגות שלנו, צריכות להיות כאלה שיאפשרו לנו להבין את העולם הזה שאנו חיים בו, כדי שנוכל לבצע את הבחירות הנכונות אשר יובילו לתוצאות הרצויות לנו. יותר מכך, אני רוצה שהבנה שלי את המציאות תהיה כמה שיותר קרובה לאמת, ואני רוצה לאפשר את ההזדמנות הזו גם לאחרים. ומול הרצונות האלה שלי עומד עולם מאוד בעייתי. עולם עם הרבה נוכלים, והרבה אנשים לא ביקורתיים שטועים ומטעים אחרים ומקשים מאוד להבין את המציאות לאשורה. והזמן עובד ואני רואה שאנשים מאבדים את הכסף שלהם, ומאמינים בשטויות שממררות להם את החיים ומונעות מהם להתפתח, ואני רואה אנשים נוהגים בטיפשות ובאכזריות בלי סיבה מלבד אמונות שווא חסרות בסיס, ואני רואה את המדע, תקוות האנושות לעתיד, תמיד תחת מתקפה. וזה נהיה חשוב מאוד פתאום, לנסות ולהשפיע קצת על העולם.

אז למה אני ספקן? אני ספקן בגלל שהאמת חשובה. חשובה לכל-כך הרבה דברים.

 

למה אני ספקן? עמית בן-בסט.

כחלק ממאמצי הערת הבלוג והקהילה הספקנית בבאר שבע, אנחנו פותחים פינה חדשה בבלוג. פינת "למה אני ספקן". בכל פוסט כזה יכתוב אחד החברים בקהילה הספקנית הישראלית (עם העדפה לדרומיים) משהו על עצמו ועל הסיבות שהביאו אותו לתפיסה הספקנית, ולמעורבות בפעילויות של קידום חשיבה ביקורתית. ובגלל שאני יוזם את הפינה. אני גם מתנדב להתחיל.

שם: עמית בן-בסט.

עיסוק: דוקטורנט למדעי המחשב באוני' בן-גוריון בנגב.

ספקנות: עורך בבלוג negevskeptics, מארגן אירועי ספקנים בפאב בב"ש, וכותב באתר שפינוזה.

למה אני ספקן? שאלה טובה. אף-פעם לא הייתי מאמין גדול. אמא שלי סיפרה לי פעם שהגננת בגן שלי פנתה אליה פעם בדאגה כי אני אמרתי לה שאני לא מאמין שיש אלוהים. אף-פעם לא האמנתי בכל הדברים האלה. שנים התקשתי להשלים עם זה שיש אנשים מבוגרים שבאמת מאמינים באסטרולוגיה, בכוחה של תפילה, בתקשור עם חיזרים. אף-פעם לא חשבתי על עצמי כעל מאמין. אבל אז גיליתי יום אחד שלפעמים אני כן כזה.

בתור ילד ונער תמיד הייתי סקרן וחשבתי על דברים. תמיד התעסקתי עם כל מיני קישקושים כמו מזל והאי-הבנות הרגילות של תורת ההסתברות שכולנו נופלים בהן, אבל לא ממש חשבתי על זה שיש פה אי-רציונליות. אבל יום אחד הבנתי משהו שהפתיע אותי מאוד. יום אחד קראתי בספר והבנתי פתאום, שגרפולוגיה זה שטויות. פתאום הבנתי שיש בעיה. אני תמיד ידעתי שאסטרולוגיה וטארוט זה שטויות. זה היה מגוחך, קסם, ואני ידעתי שאין דבר כזה קסם אמיתי, שהמלהטט תמיד מחביא את האס בשרוול. אבל כשנחשפתי לראשונה לגרפולוגיה, בצפיה בטלויזיה בתור ילד, היא נראתה על פניה די הגיונית. היא הוצגה לי בצורה לא ביקורתית, לא הוצגו בפני הטיעונים נגד, וגם לא חיפשתי אותם. התוצאה היתה שקיבלתי אותה. ופתאום אני קורא באיזה ספר שהיא בולשיט, ופתאום אני בודק באינטרנט ואני רואה שזה לגמרי בולשיט. אבל אני קיבלתי אותה, בגלל איך שהיא הוצגה ובגלל שלא ידעתי לשאול את השאלות. אני הייתי מאמין.

זה הטריד אותי. גם קודם לכן התחברתי למסר הספקני, אבל אחרי האירוע הזה (ועוד כמה דומים לו שעשו עלי פחות רושם) נהייתי מודע הרבה יותר לחשיבות של המסר הזה לכולנו. כולנו חולקים את העולם הזה, וכולנו מנסים להבין אותו, ולהסתדר בו. הסביבה שלנו, וההתנהגות שלנו, צריכות להיות כאלה שיאפשרו לנו להבין את העולם הזה שאנו חיים בו, כדי שנוכל לבצע את הבחירות הנכונות אשר יובילו לתוצאות הרצויות לנו. יותר מכך, אני רוצה שהבנה שלי את המציאות תהיה כמה שיותר קרובה לאמת, ואני רוצה לאפשר את ההזדמנות הזו גם לאחרים. ומול הרצונות האלה שלי עומד עולם מאוד בעייתי. עולם עם הרבה נוכלים, והרבה אנשים לא ביקורתיים שטועים ומטעים אחרים ומקשים מאוד להבין את המציאות לאשורה. והזמן עובד ואני רואה שאנשים מאבדים את הכסף שלהם, ומאמינים בשטויות שממררות להם את החיים ומונעות מהם להתפתח, ואני רואה אנשים נוהגים בטיפשות ובאכזריות בלי סיבה מלבד אמונות שווא חסרות בסיס, ואני רואה את המדע, תקוות האנושות לעתיד, תמיד תחת מתקפה. וזה נהיה חשוב מאוד פתאום, לנסות ולהשפיע קצת על העולם.

אז למה אני ספקן? אני ספקן בגלל שהאמת חשובה. חשובה לכל-כך הרבה דברים.

מודעות פרסומת

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: